יום שבת, 17 באוקטובר 2015

יהודים וערבים, בכיתה אחת: "מתח וחשדנות" - ynet.co.il



השנה האקדמית נפתחת בצל הטרור. אדווה מראשל"צ תלמד בירושלים: "אמא לחוצה". א' מגיעה מבית חנינא, משם יצאו הנערים המחבלים: "באתי ללמוד". חשש גם בבן גוריון ובחיפה: "כל דקה מישהו יכול לדקור אותך"



בזמן גל טרור רצחני, בעת שהחרדה במדינה בכלל ובירושלים בפרט נמצאת בשיאה, וכשתושבים מסתגרים בבתים ומוותרים על נסיעה בתחבורה הציבורית - תחל ביום הראשון הקרוב שנת הלימודים האוניברסיטאית. אלפי סטודנטים יהודים וערבים יצטרכו להתגבר על החשש וללמוד יחדיו, אבל באוניברסיטה העברית - שקמפוס הר הצופים שלה נמצא על קו התפר - הפחד מורגש עוד יותר, בעיקר אצל סטודנטים שזה עתה עברו לבירה.

אתמול נערך בקמפוס הר הצופים בירושלים יום אוריינטציה לסטודנטים החדשים. אדווה מראשון לציון ודיאנה מחיפה, שעברו להתגורר בכפר הסטודנטים בבירה, היו בין אלה שהגיעו ליום ההיכרות. "הכול היה ריק, והיו אמבולנסים ומג"ב, ושוטרים בצמתים. הייתי בהלם", מספרת דיאנה על ההיכרות הראשונית עם ירושלים, שעומדת במוקד גל הפיגועים. "ואז נכנסתי לאוניברסיטה, הכול היה סבבה ונרגעתי. אבל הדרך לאוניברסיטה".

בתשובה לשאלה מה תחושתה לגבי החלטתה ללמוד בירושלים, היא צוחקת ועונה: "בא לי הביתה, אבל יהיה בסדר". אדווה לעומתה נשמעת נחושה: "אני לא מתחרטת. אמא קצת לחוצה, אבל זה משהו שמאד רציתי. אני מאד אוהבת את ירושלים. נקווה שהמצב יירגע ואז נוכל גם קצת לצאת". עם זאת, גם היא מודה שהפחד קיים: "ברור שיש חשש. זה כל הזמן להסתכל מסביב, לראות שאף אחד לא בא להתקיף אותי. אני מסתובבת עם גז מדמיע למרות שהוא לא בתוקף".

צילום: יוגב אטיאס וניצן דרור
נשיא העברית בן ששון: "משקיעים בביטחון"

אדווה "מסתובבת עם גז מדמיע", דיאנה "רוצה הביתה" (צילום: גיל יוחנן)
אדווה "מסתובבת עם גז מדמיע", דיאנה "רוצה הביתה"(צילום: גיל יוחנן)

יום אוריינטציה, בקמפוס הר הצופים (צילום: גיל יוחנן)
יום אוריינטציה, בקמפוס הר הצופים(צילום: גיל יוחנן)
הקמפוס בהר הצופים ידע ימים קשים יותר. ביולי 2002 התרחש פיגוע תופת בקפיטריית "פרנק סינטרה" בזמן ארוחת הצהריים, בעת שסעדו במקום עשרות סטודנטים. תשעה נרצחו וכ-100 נפצעו. באוניברסיטה העברית מדגישים כל העת את הדו-קיום, אבל אדווה מסבירה כי האינטראקציה עם הסטודנטים הערבים אינה פשוטה לה: "זה לא שאם מישהו ידבר איתי אני אגיד לו, 'לא, אל תפנה אליי'. אבל יותר מתוח ואני גם יותר שמה לב לפרטים. יותר חשדנית".

חן חונכת את תושבת בית חנינא

סטודנטית נוספת שתחל ללמוד השנה היא א' מבית חנינא, השכונה הערבית הגדולה ביותר במזרח ירושלים, שממנה יצאו הנערים המחבלים לפיגוע בפסגת זאב. "המצב לא טוב והאמת שאני לא יודעת מה לעשות", היא אומרת. "פה באוניברסיטה אני לא מפחדת ומקווה שהכול יהיה בסדר. אני לא חוששת מתגובות של אנשים כלפי. באתי לכאן ללמוד ולא לעשות משהו. יש לי הרבה חברים ישראלים ואין בינינו מתח, אנחנו יחד".

חן, סטודנטית שנה ב' ליחסים בינלאומיים שחונכת את א', מפרטת: "המצב אכן מורכב, סטודנטים חוששים להגיע, אבל אני חושבת שצריך להמשיך ולבוא ללימודים. כל החיים שלי גרתי כאן ואני רואה עצמי נשארת. תמיד יש מתיחות ויש תקופות יותר מתוחות, ובסוף זה עובר".

רבים מהסטודנטים שמגיעים ללמוד בירושלים אינם נשארים לגור בעיר שסובלת מהגירה שלילית של הציבור החילוני. המחסור במקומות תעסוקה, הטענות לכפייה דתית והמצב הביטחוני החזירו רבים מהמוחות הצעירים למרכז. שלומי אחיאב, סטודנט בעברית וסגן יו"ר האגודה, מרחיב: "אני לא אסתיר שיש חששות, בעיקר לסטודנטים שמגיעים מחוץ לעיר ולא מכירים את המרקם. הם מוטרדים מההגעה לקמפוס באוטובוסים וברכבת ושואלים אם משהו בוטל. הכול מתקיים כרגיל ומה שמיוחד כאן זה שבקמפוס יש הידברות ומנסים להרגיע את הרוחות".

צילום: יוגב אטיאס וניצן דרור
נשיא העברית בן ששון: "משקיעים בביטחון"
מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, אומר כי "לא יכול להיות שהקמפוס לא יושפע מהמצב כי אנחנו מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. עד היום הזה ידענו לנהל את הדעות בוויכוח שאיננו אלים. יש חשש בכל מקום ואווירה מתוחה, אבל השיח חייב להתנהל בצורה עניינית. זה קמפוס שהיה פה פיגוע ונהרגו בו אנשים. אנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים בביטחון".

"כערבייה מסתכלים עליי במבט אחר"

באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, מוסד אקדמי שגם בו לומדים יהודים לצד ערבים, החשש אולי פחות מורגש מבאוניברסיטה העברית, אבל המתח בהחלט קיים. בבן גוריון יחלו הלימודים רק ב-25 באוקטובר, אבל מנהל מחלקת הביטחון, רפי סרוסי, אמר כי ההכנות הביטחוניות כבר החלו: "יש תגבור מקומי ורענון של הנהלים. לקראת פתיחת השנה ההיערכות הביטחונית תוגבר ביתר שאת".

"המצב הביטחוני מדאיג אפילו שבגזרה של באר שבע לא היה כלום עד עכשיו", אומרת הסטודנטית לילה סלימאן, תושבת באר שבע. "לא נולדתי בעזה או בירדן, למדתי בבית ספר אשל הנשיא. אני מרגישה את המתח סביבי. אני לא מרגישה מוגנת, מרגישה שכל דקה מישהו יכול לדקור אותך. אנשים במזרח ירושלים פוגעים בחפים מפשע".

גם נור, סטודנטית ערבייה מלוד, לא חשה ביטחון: "אני נוסעת ברכבת כל יום מלוד לבאר שבע. כערביה אני מרגישה שמסתכלים עליי במבט אחר. אני לא מרגישה ביטחון עד שאני מגיעה הביתה, לשכונה שלי. מרגיז אותי שכולם מסתכלים על הנשים עם הרעלות וכיסוי הראש במבט אחר, זה ממש מפחיד אותי. באוניברסיטה אני לא מרגישה את זה, אבל כשאני יוצאת אני מרגישה שכל העיניים עליי. מחפשים טוב טוב בתיק שלי".
בדיקה ביטחונית, בכניסה לבן גוריון (צילום: הרצל יוסף)
בדיקה ביטחונית, בכניסה לבן גוריון(צילום: הרצל יוסף)
גם שם מתוח. סטודנטים בבן גוריון (באדיבות אגודת הסטודנטים בן גוריון)
גם שם מתוח. סטודנטים בבן גוריון(באדיבות אגודת הסטודנטים בן גוריון)
 
נור מבהירה כי היא "נגד כל הדברים שקורים עכשיו, אני ממש רוצה שהמצב הזה יסתיים. אנחנו צריכים לחיות בדו קיום ולקבל את העובדה שאנחנו ביחד". מנגד, מוחמד מסארה מבאקה אל-גרבייה מרגיש אחרת: "המצב פה באוניברסיטה טוב. אני מרגיש שבודקים אותי יותר, אבל אם זה מה שצריך להיות אין לי בעיה. אני רגוע".

הסטודנטים היהודים מסרבים להתרגש. "המתח לא מורגש בתוך האוניברסיטה", אומר דוד רוזנברג, תושב הקריות. "בחוץ אתה יותר ערני. אני חושב שבקריית אתא הייתי מרגיש אותו דבר". דביר כהן מוסיף: "פה באוניברסיטה ובדרום המצב פחות מורגש. פשוט פוקחים עיניים. יותר ערניים מהרגיל. חלק נכבד מהאוכלוסייה פה הם בדואים, אבל היום כל אחד יכול לעשות משהו".

"על ספסל הלימודים כולם אותו דבר"

על פי תקנון אוניברסיטת חיפה לא ניתן לקיים פעילות ציבורית בקמפוס בשבועיים הראשונים לשנת הלימודים האקדמית, כך שהפוליטיקה והרוחות הרעות בין הערבים ליהודים - כך מקווים באוניברסיטה - ייבלמו בשערי הקמפוס. בכל מקרה כוחות הביטחון המאבטחים את האוניברסיטה הצפונית תוגברו, על כל צרה שלא תבוא, הן באנשי אבטחה העובדים באוניברסיטה והן בשוטרים - גלויים וסמויים.

"יש לנו מודל של קמפוס רב תרבותי, שלומדים בו זה לצד זה יהודים, ערבים מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים, מכל הפסיפס הישראלי", אמר ברוך מרזן, סגן נשיא האוניברסיטה. "אנחנו מקווים לפתוח את השנה בצורה חגיגית - למרות האירועים. תגברנו את האבטחה, אנחנו מתואמים עם משטרת ישראל ומקווים שהכל יעבור בשלום".

"על ספסל הלימודים כולם אותו דבר. אני לא מתעניין במה שקורה בחוץ. בשיעור, בכיתה, מבחינתי כל אחד שיושב לידי בכיתה הוא דף חלק, שאפשר להכיר אותו", אומר רותם כהן, סטודנט לתואר שני בחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה. "קשה לי להבין איך אנשים משכילים יכולים לבצע פיגועים. אני מאוד מקווה שזה ייבלם בשערי הקמפוס אבל אי אפשר להתחייב לזה. אני יכול להגיד לך שמי שלומד, לומד בין השדאר לאהוב את החיים ולא כל כך רוצה להיפרד מהם. אני מאמין שעם הלימודים באה גם ההבנה והאהבה".

ברטל תמם, אף היא סטודנטית לתואר שני, אומרת כי היחסים בין התלמידים היהודים והערבים בקמפוס תקינים לחלוטין. "אין כמעט פוליטיקה. הכל בינינו ברמה האישית ושם אין בעיות כאלה", אמרה. "יש לי הרבה חברות טובות ערביות ואנחנו מסתדרות מצוין".
הטכניון. "שמרו על כבוד, גם במעבדות וגם ברשתות החברתיות" (צילום: אלעד גרשגורן)
הטכניון. "שמרו על כבוד, גם במעבדות וגם ברשתות החברתיות"(צילום: אלעד גרשגורן)
  
בטכניון בחיפה פתח הנשיא, פרופ' פרץ לביא, את דבריו לסטודנטים החדשים גם כן בהתייחסות למצב הביטחוני והפוליטי, והתייחס במיוחד להסתה ברשתות החברתיות. "שמרו על כבוד האחר לא רק בחיי היום-יום בקמפוס, בחדרי הלימוד ובמעבדות, אלא גם ברשתות החברתיות בהן האלימות המילולית חסרת הרסן וחסרת האחריות תורמת לקיטוב ולעוינות בחברה הישראלית, ובמקרים רבים אף מזינה את האלימות הפיזית".

הייתם חג'ו, סטודנט בשנה שנייה לרפואה בטכניון, מדיר חנא, אמר כי לרוב האירועים נבלמים בשער המוסד. "חוץ מכמה אירועים נדירים בשנים האחרונות, המצב הביטחוני והפוליטי לא מורגש בקמפוס. יש לו השפעה מינימלית. ברמה האישית, יכול להיות ויכוח, שהוא סובלני ומקבל את האחר, ויכוח כזה חשוב ונחוץ להחלפת רעיונות. "אני יכול לומר שכסטודנט שנכנס ללימודים מיד אחרי התיכון, לא נחשפתי לפני כן לאחר ולא ידעתי מה אחרים חושבים על הסכסוך. מבחינה זו הדיון והוויכוח חיוניים - אבל אני לא חושב שמעבר לזה יש איזשהו חשש".

עם זאת הוסיף חג'ו כי כששוחח עם סטודנטיות אחרות, דתיות העוטות חיג'אב, הן טענו כי דווקא נפלו קורבן בעבר להערות לא נעימות בתחומי הקמפוס. כמו כן סיפר כי שמע מחבריו שבעוד הקמפוס רגוע, הרי שהרשתות החברתיות "הן מראה של החברה הישראלית, וגם בהן יש לעתים התבטאויות קשות".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4711213,00.html

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

חדשות צ'רקסיה
תפוצות
התפוצה בישראל
כתבות
חזרה למולדת שינויים בחוק המקשים את חזרתם של הצ'רקסים למולדת

הבעיה הצ'רקסית
ספורט
תיירות בצ'רקסיה