עיתון הארץ - רוסיה ופוטין על עברי פי פחת


אנשיל פפר
ולדימיר פוטין הכניס את ארצו לבור כלכלי. הוא אינו שולט במחירי הנפט או בשער הרובל, ולכן האופציות שעומדות בפניו הן דיכוי, רדיפה או נסיגה מאוקראינה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא חובב מושבע של ספורט אתגרי. אתמול (חמישי) הוא החזיק 1,259 עיתונאים ללא כיבוד או מים במשך שלוש שעות ועשר דקות לרגל מסיבת העיתונאים השנתית המסורתית שלו הארוכה מזו של כל מנהיג אחר. פוטין אמנם לא שבר את השיא שקבע בשנה שעברה, ארבע שעות וחצי, אבל האירוע סיכם ללא ספק את אחת השנים המאתגרות ביותר שידע פוטין מאז נכנס לראשונה לקרמלין.

2014 החלה באולימפיאדת החורף הבזבזנית ביותר בהיסטוריה, נמשכה במהפכה באוקראינה ובעקבותיה סיפוח חצי האי קרים והפלישה לדונבאס, והיא מסתיימת כשמלחמה הקרה מאיימת להתחדש. המערב מטיל סנקציות וגרוע מכך, כלכלת רוסיה ניצבת בפני משבר עמוק כשמחירי הנפט, ההכנסה המרכזית של מוסקבה, צנחו לשפל חסר תקדים והרובל איבד כמעט מחצית מערכ

רוב הכתבים במסיבת העיתונאים של פוטין היו נציגים של גופי תקשורת רוסים. הם ניסו למשוך את תשומת לבו של הנשיא בשלטים צבעוניים, הפנו שאלות חנפניות או עסקו בנושאים אזוטריים כמו זמינותו של המשקה קבאס בסופרמרקטים ובעיות החניה במוסקבה. אבל היו גם שאלות קשות שהופנו על ידי כתבים שמזוהים עם האופוזיציה ועיתונאים זרים. פוטין התחמק מהן באלגנטיות, אבל עצם העובדה שגורמים אלה קיבלו את הזכות לשאול מתוך המון העיתונאים באולם, מעידה על כך שפוטין מבין שהוא צריך להכיר לכל הפחות בכעס שהולך ומתפתח סביב הפגיעה בהכנסות ובחסכונות.

למרות השעות שבילה מול המצלמות, נשיא רוסיה לא סיפק כותרות מרעישות בנושאים כלכליים או מדיניים. החידוש היחיד היה שפוטין הגרוש סיפר שיש אהבה בחייו אך לא פירט. הרובל, שעלה במעט לפני מסיבת העיתונאים מתוך ציפייה לבשורה חדשה, שב לרדת כעבור כשעה ובשעות הצהריים איבד עוד 2%. פוטין פיזר ערפל לגבי כוונותיו ונראה שמבחינתו "כל האופציות מונחות על השולחן". הוא אמנם הבטיח שכלכלת רוסיה תצא מחוזקת מהמשבר וכי "המצב הגרוע יימשך לכל היותר שנתיים", אבל בפועל הוא נתון לגמרי לחסדי השווקים הבינלאומיים.

פוטין לא יכול למנוע את המשך הצניחה במחירי הנפט. אין בידיו את האמצעים הכלכליים לשנות את המצב, גם אם יעמוד בפני שוקת שבורה בשנה הקרובה. אתמול הוא שלל את האפשרות שינקוט צעד נואש של הטלת מגבלות על המרות המטבע תוך קביעת שער מלאכותי לרובל. האופציות שלו לבלימת התפרצות מחאה אלימה הן כמעט כולן פוליטיות, צבאיות ומדיניות. לפוטין אין הרבה דרכים לצאת מהבור הכלכלי שבו רוסיה נמצאת. הוא לא יכול לשלוט במחירי הנפט או בשער הרובל. נותר לו רק לחפש מוצא פוליטי ואלו הן האופציות המרכזיות שעומדות בפניו:

נסיגה מאוקראינה

צעד זה לא יפטור אמנם את משבר הנפט אבל יוביל להסרת הסנקציות המערביות, אליהן יתווספו בימים הקרובים עיצומים נוספים. נסיגה מהחבלים הבדלניים תאפשר לכלכלה הרוסית גם מרווח נשימה מסוים. השאלה המרכזית היא האם נשיא רוסיה מוכן להחזיר לאחור את גלגל הפלישה. פוטין אמנם אמר כי אוקראינה "צריכה להישאר ישות פוליטית אחת" וכי הפתרון למשבר בה "צריך להיות פוליטי ולא צבאי", אבל במקביל התחמק משאלה על החיילים הרוסים שנלחמים בדונייצק ועל הזכות האוקראינית להגדרה עצמית. לא סביר שפוטין יעמוד בדרישות המערב להסרת הסנקציות, בטח לא כשמדובר בנסיגה מחצי האי קרים, אותו הגדיר פוטין לפני כשבועיים: "כמו הר הבית עבור היהודים והמוסלמים".

הסלמה באוקראינה

פוטין, שהאשים אתמול את המערב שכמי "שמחפש לעקור את שיניו וטלפיו של הדב הרוסי ולאחר מכן לפשוט את עורו", עלול להגיע למסקנה שאם הוא כבר מוטלות על רוסיה סנקציות כלכליות, עדיף לו להיענות לדרישות הלאומנים הרוסים ולקדם את חייליו לעבר ערים אוקראיניות אסטרטגיות כמו אודסה וחרקוב. מלחמה רחבה יותר עשויה להצית בציבור הרוסי גל של התלהבות פטריוטית שאולי תשכיח ממנו את המשבר הכלכלי. גם אפשרות זו נראית פחות סבירה.

דיכוי האופוזיציה

אחד הכתבים האוהדים את פוטין שאל במסיבת העיתונאים האם אפשר להבדיל בין אופוזיציה לגיטימית לגיס חמישי. בתגובה, מיהר פוטין לשלוף ציטוטים של המשורר מיכאיל לרמונטוב שהיה לדבריו "מתנגד לשלטון הצאר אבל פטריוט רוסי".

בהתייחס לתנועות האופוזיציה שפועלות ברוסיה היום רמז פוטין שקשה להבחין בין פעילים לגיטימיים לבין אלה שפועלים בשם גורמים זרים ועוינים. נשמע שהוא מכין את הקרקע לניתוב הזעם הציבורי לעבר גורמים המזוהים עם המערב, שגם כך מואשם באחריות לכל צרותיה של רוסיה. אופציית הדיכוי, שממומשת חלקית כבר היום, עשויה אם כן להעמיק.

רדיפת האוליגרכים

כנשיא חדש רדף פוטין את דור האוליגרכים הראשון שהשתלט על תעשיית האנרגיה של רוסיה. הוא כלא או הגלה את ראשיהם והלאים את רוב חברות הנפט והגז. האוליגרכים של היום יודעים היטב למי הם חייבים את מעמדם והונם. מצד שני, הם מחזיקים בנכסי עתק ורדיפתם עשויה לשמש את פוטין ככלי לניתוב זעמו של הציבור, אם מחירי הנפט והסנקציות המערביות ימשיכו להכאיב.

מוקדם להעריך אם פוטין יקריב את מקורביו על מזבח הישרדותו הפוליטית אבל הוא פתח אפשרות למהלך פופוליסטי כזה אתמול, כשבתגובה לשאלה על "חבריו שחיים בארמונות" הכחיש שיש בכלל ארמונות כאלה. "האליטה הרוסית הם האיכרים והפועלים הפשוטים שנושאים את המדינה על כתפיהם", אמר קודם לכן.