עריכה: חאכו צפואן
חאכו צפואן
בסוף חודש יולי 1990 יצאה קבוצת אנשים המונה 3 זוגות וחמישה גברים מכפר קמא לקווקז במסע חלוצי ארוך יבשתי דרך תורכיה- מסע מיוחד במינו מאז שאבותינו נאלצו לנטוש את ארץ המולדת בשנות 1861 זה היה ביקור מרתק ומרגש עבור כולנו .אנשי הכפר חיכו בקוצר רוח ובהתלהבות לשובה של הקבוצה שחזרה בשלום עם חדשות טובות ומרעישות על המסע המרתק עם צילומי וידיאו שכל הכפר צפו ונהנו מהם לתקופת זמן ארוכה. כידוע היה זה המגע הראשון עם המולדת והמסע שמש פתח והתחלה מבורכת שבעקבותיו באו ביקורים הדדיים וחודשו הקשרים ביננו לבין ארץ המולדת " קווקז ".
הסיפור, המחשבה והרעיון לבקר פעם בקווקז היה בגדר חלום, התחיל ונולד בחודש אפריל 1990 בהתכתבויות בין ( העורך צפואן) לבין המנוח ( יאסין טשציליקראן ) שטיפל אז בארגון קבוצה מאורגנת של צ'רקסים מתורכיה לקווקז, המגעים הניבו על אפשרות צירוף צ'רקסים מישראל למשלחת זאת, ויאסין (ז"ל) הצליח לקבל אישור מוקדם משגרירות הסובייטית אז באיסטנבול לתת אשרות כניסה לרוסיה לישראלים(אנחנו) וזאת בהיעדר קשרים דיפלומטיים באותה העת בין ישראל לרוסיה.
אחר כך החל שלב ההתגייסות למסע , הצטרפו בנוסף לעורך (צפואן) שלושה זוגות ,חאכואנואר ורעייתו יוסריה, שוגן עלי ורעייתו שריפה ולבאי עאדל ורעייתו סמיחה ועוד ארבעה חברים –גוסחהסמיח , חאכו מחמוד ,נאבסו זכריה ושמסי מחומד ובכך מנתה המשלחת 11 איש. בהמשך ובמקביל פעל העורך צפואן ובהצלחה לסדור וארגון כל
הדרישות למסע לרבות קבלת הסכמה (אור ירוק) משלטונות הביטחון בישראל לקיום המסע מבלי לחשוש מכל זיקה לקומוניזם שעדיין היה קיים ברוסיה וכן קבלת שתי ויזות כניסה ויציאה לתורכיה.
בתאריך 17.7.1990 ובשעה 8.30 בערב יצאה הקבוצה שלנו מכפר קמא לנמל התעופה בן גוריון – למסע ארוך ועברה דרך יבשתית מאיסטנבול בתורכיה למולדת קווקז ,ארץ אבותינו ששמענו עליה רבות והתגעגענו לראות, לדרוך על אדמתה , להריח ולנשום אווירה, ארץ הכי יפה בעינינו מכל מקום בעולם ובלבנו תקווה ותפילה להגיע ליעדנו ולשוב בשלום בעזרת השם. מטוס הג'מבו המריא בנו בשעה00.1 ובטיסה פחות משעתיים הגענו לאיסטנבול, ומשם לבית המלון בשעות המוקדמות של הבוקר. באיסטנבול נשארנו יומיים שבתוכם המארגן (יאסין) קבל אשרות כניסה עבורנו מהשגרירות הרוסית כמובטח , בינתיים הצטרפו למסע 19 אנשים צ'רקסים מכובדים מרחבי תורכיה.
הקבוצה בדרכה מאיסטנבול
ביום 21.7.1990 ובשעה 8.30 בבוקר יצאנו באוטובוס מאיסטנבול בקבוצה של 30 איש בדרכנו לגבול הרוסי , הנסיעה הייתה ארוכה 23 שעות ולמחרת בוקר יום 22.7.1990 הגענו לנקודת הגבול הרוסי שנקרא (סארפ ) ושם עברנו הגבול הרוסי לאדמת (גרוזיה ) בצד השני המתין לנו אוטובוס של חברת התיירות אינטוריסט , ומדריך צ'רקסי בשם (חמיד ) נלווה אלינו לאורך המסלול לקווקז הלוך ושוב, המדריך דובר צ'רקסית בניב שבסו שהיה מובן לכולנו ,ועל האוטובוס ניצב שלט כתוב עליו בצ'רקסית " ברוכים הבאים לאורחינו היקרים הצ'רקסים מתורכיה ומישראל " מזג האוויר היה גשום ותוך נסיעה קצרה 20 דקות הגענו לעיר ( באטום ) על שפת הים השחור לבית המלון.
בתאריך 23.7.1990 התעוררנו בעיר באטום, הספקנו לשלוח גלויות
למשפחות בישראל שהגיעו לארץ אחרי חודש ימים משובנו לישראל, יצאנו צפונה לכיוון העיר ( סוצ'י ) שבמהלכו עברנו עיר הבירה של גרוזיה ( סוחומי ) מצב הרוח של כולנו היה מרומם ,נוף מסביב מרהיב ומשגע ,עצים , ירק וחורשות ומים , מראים שלא התרגלנו אליהם- גן עדן במובן המילה – הגענו לעיר (סוצ'י) והועברנו לבית מלון מרהיב ברמת 5 כוכבים ושם הייתה ההפתעה הגדולה כשנפגשנו לראשונה עם אחים צ'רקסים שבאו במיוחד לקבל פנינו בבית המלון התחבקנו עמם ונהנינו מאוד במחיצתם ודברנו איתם בשפת האם.
למחרת הבוקר 24.7.1990 יצאנו לטיול מרהיב ומרגש באזור הנקרא (שבסו ) , באזור קיימים כ – 11 כפרים קטנים ומספר הצ'רקסים באזור מגיע ל – 10,000 נפש. עברנו שטחים הרריים עם נוף מרהיב ויפה והגענו לכפר הצ'רקסי (שחאפה ) , נתקבלנו בצורה חגיגית בכניסה לכפר עמדו בשורות ארוכות זקני ונכבדי הכפר והסביבה הצ'רקסית, צעירים וצעירות בלבוש צ'רקסי מסורתי, המוסיקה ומחיאות כפיים, התחבקנו בהתרגשות , והתנשקנו באהבה עם מקבלי פנינו, האירוע היה מרגש מאוד , משם לקחו אותנו לרחבה גדולה מוצלת ע"י עץ ענק רחב ועתיק ששמש בעבר הרחוק לצ'רקסים לשאת תפילות וברכות. אחד מהמארחים ברך בואנו בצ'רקסית טהורה ויאסין טש נשא דבריו ואילו (צפואן) שעמד בראש הקבוצה הצ'רקסית מישראל נשא דברי ברכה מרגשים והעביר מסר האהבה והידידות של הצ'רקסים בישראל לאחיהם בקווקז . המעמד היה מיוחד במינו, הייתה תחושה כזאת כאילו נשמות אבותנואופפות סביבנו ומעל ראשנו , אנשים בכו וצחקו ובחלופי דברים מצאנו אנשים מקוריים, מדברים צ'רקסית טהורה ובניב שבסו ,מצאנו בין מקבלי פנינו קרובים ממשפחת חאכו שליוו ונצמדו אלינו ,גם אחרים מצאו קרובי משפחה, עם תום דברי הברכות והתאוששות מהמעמד המרגש , החלה המוסיקה והריקודהצ'רקסי.
מהרחבה והעץ הענק לקחו אותנו לכפר סמוך ושם נתקבלנו במלוא המסורת והנדיבות נפגשנו עם זקנות שקבלו אותנו בדברי ברכה מרגשים, הוחלפו ביננו מתנות סמליות, בקרנו במוזיאון,ואחר כך נסענו במכוניות פרטיות של המארחים לכפר מרוחק בשם ( תחאגיבס ) השוכן על שפת הנהר ומגיעים אליו בגדה השנייה, ושם מחנים את כלי הרכב וחוצים הנהר דרך גשר צר ומתנדנד , חציית הנהר אפשרית במכוניות בעל הנעה קדמית. עוברים את הגשר ומצד השני היו ממתינים לנו תושבי הכפר רובם בלבוש מסורתי. נתקבלנו בצורה חגיגית יוצאת מהכלל , ישבנו מול שולחנות מוצלים – מאכלים צ'רקסיים למיניהם ופרי הדר בשפע . אחד הזקנים זקוף קומה שחט מול עינינו בשיטה מסורתית כבש תוך נשיאת תפילה דברי ברכה בצ'רקסית טהורה שנגעה ללבנו ובה דרש בשלומנו ובשלום כל העם הצ'רקסי - מלים חמות ששווה לשמוע אותם במקור, אכלנו ביחד והוחלפו דברים ביננו, אחר כך לקחו אותנו לבית העם במקום וצפינו בריקודים ובשירה מלהקת המחול הצ'רקסית שבאה מ- קרשאיצ'רקיסק והשמחה נמשכה ורק בחצות חזרנו לבית המלון.
הלהקה הצ'רקסית מסוצ'י שקיבלה את פני הבאים
סעודה חגיגית גדולה לכבוד האורחים
משפחת חאכו מסוצ'י שקיבלו את פני אחיהם מישראל
ביום 25.7.1990 עזבנו את העיר סוצ'י בדרכנו לקרסנודר שהגענו אליו בשעות הערב , בדרך לבית המלון האוטובוס שלנו נעצר לאדם שנופף לו יד חזקה, ראינו בחור צעיר עולה ושואל " אתם מדברים צ'רקסית ", מתברר שראה מרחוק השלט שהוצב על שמשת האוטובוס ,ולתימהוננוהתגלה שהוא צ'רקסי ממשפחת צ'משו , הדבר הוסיף לנו שמחה על כך שחברנו מחמד שמסי מצא קרוב משפחה והצעיר הציג את עצמו בשם (איוב ) . אחרי קבלת החדרים בבית המלון שהגענו אליו אכלנו ארוחת ערב על רגל אחד כמו שאומרים ובראש כל אחד מאיתנו לבקר ב- אפיפספא הנמצא בקרבת העיר קרסנודר- מקום ששמענו עליו כי אבותנובאו ממנו , איוב הצעיר אמר שהוא מתגורר שם הציע והזמין אותנו לבקר במקום. התארגנו בפזיזות בלי להודיע ולקבל אפילו רשות מהמדריך שלנו על כוונתנו ויצאנו לדרך. במקום פגשנו קרובי משפחות-חאכו,נאבסווצ'משו- המקום היה חשוך ולא היה מואר, הישוב היה קולחוז (קיבוץ) מונה 2000 נפשות לא נראה לנו כמפותח,ובכל זאת היה לנו תענוג וסיפוק במה שראינו.
ביום 26.7.1990 עזבנו את העיר קרסנודר לכיוון היעד העיקרי האוטונומיה האדיגיתכיום ריספובליקה, כשהגענו לגבולות הריספובליקה עצרנו לצד הדרך , ולראשונה דרכנו על אדמת המולדת. הטלוויזיה ושדרי הרדיו ועיתונאים מקומיים המתינו לנו, צולם המעמד המרגש הזה וקוימו ראיונות לנו וכל כלי התקשורת באדיגיה הבליטו בגדול את בואנו הופיעו מאמרים גדולים ורחבים בעיתונות ועל הארצות שבאנו מהן. בגבול קבל פנינו נציג רשמי צ'רקסי בשם הרון מטעם מפלגת השלטון הקומוניסטי , יצויין כי באותה התקופה היה עדיין בשלטון. בדרך לעיר הבירה (מייקופ) עצרנו באחד הכפרים הגדולים (קולחוז), קבלו פנינו נכבדים צ'רקסים, התארחנו בבית העם, צפינו במקהלת ריקודים , חילופי נאומים. וזמרת יפיפייה בשם תמרה הנעימה אותנו בשירים צ'רקסיים , סיירנו במוזיאון ע"ש תאוציג-צועאואחר כך המשכנו דרכנו לעיר הבירה מייקופושם המתין לנו קהל רב והסופר חמידבירתאר יו"ר המועצה לענייניאדיגייה עמד בראש המקבלים וכן המשלחת הצ'רקסית מירדןבראשות הגנרל פואזמאהרשהייתה במייקופ ועוד רבים קבלו אותנו ועברנו לבית המלון
בתקופת שהותנו בעיר הבירה שארכה שבוע ימים היו לנו תוכניות עשירות של סדרת ביקורים ומפגשם במישור הרשמי והפרטי לכל אחד מאתנו . במישור הרשמי הקבוצתי בקור במשכן המועצה לענייניאדיגה שהיה אז הכתובת הרשמית, שם מסרנו מתנה (שי) המועצה המקומית כפר קמא שהביאנו במיוחד למולדת קווקז וגם מכתבו של ראש המועצה המקומית דאז מר תחאוכו יחיא- ביקרנו במוזיאון ,בתחנת הרדיו הצ'רקסית. בבנין הפרלמנט דאז . חברת הפרלמנט הגברת אסיאתועוד אחרים קבלו את פנינו ונפגשנו עם גארםאסלאן יו"ר הפרלמנט דאז במגרש מרוץ סוסים , השתתפות בחגיגות יום העצמאות של האוטונומיה וכן פגישות עם סופרים בעלי שם כמו אבו בקיר שחלאך והסופר הדגול חדאגאלה אסקר וכן זמרים ועיתונאים בעלי מעמד ואחרים שבאו להתעניין בצ'רקסים אצלנו.
עובדי תחנת הטלוויזיה והרדיו הצ'רקסית במייקופ
חגיגות יום האוטונומיה דאז במייקופ
אורחים מגרמניה ארה"ב וירדן במייקופ
הגנרל פוואז מאהר (במרכז), יו"ר האגודה הצ'רקסית בירדן
משמאל אסיית חברת הפרלמנט האדיג'ית במייקופ
במשך שהותנו במייקופ אורגנו לנו שני ביקורים לשני ישובים מרכזיים חתוקאיושוגן חבלה בביקורנובחתוקאי קבלו אותנו המונים בצידי הדרך מנופפים לנו, ונערכה לנו סעודה מפוארת בהשתתפות נכבדים ובראשם הסופר חדאגאלה אסקר- ריקודים ושמחה גדולה.
שלט המברך את האורחים הצ'רקסים מתורכיה וישראל
יאסין ת'אש'ו והסופר הדגול חדאגאלה אסקר וחאכו צפואן במרכז התמונה
חובה לציין לזכות הזוג חאכואנואר ורעייתו יוסריה על העמל הרב המבורך שהשקיעו בצילום ווידיאו לכל האירועיםשהקבוצה עברה משך המסע כי, כל אחד מהם ראה בעין רק מחצית האירועים ואילו המחצית השניה צפו בהם מתוך הקלטות שצלמו והביאו עמם, חומר שהיה מבוקש מאוד וצפו בו ובהנאה כל תושבי הכפר..
כמו לכל דבר יש סוף - מגיע העת לעזוב את מייקופ, שוב מתקבצים המונים ליד האוטובוס שלנו ולצידי הדרך,ברכות הדדיות ופרידה קשה איש לא היה מסוגל לסיים את הברכה כי הבכי היה חונק אותו מהמעמד המרגש ונשים בצידי הדרך מנגבות דמעות ומנופפות בידיים.
בדרך חזרה עברנו שוב המסלול הארוך ועוד פעם באו אחינו הצ'רקסים לעיר קרסנודרוסוצ'ילהפרד מאתנו ובעזרת השם שבה הקבוצה לבית עם זיכרונות וגעגועים למולדת קווקז.