עם הרבה אומץ והומור יצרה פולינה אברמוב אתר שבו תמצאו את עצמכם מתמודדים עם המשפחה הקרובה והמורחבת. המטרה: לא להיכנס לפה של הסבתות, שעפות על מטאטא
הבוגרת: פולינה אברמוב
מחלקה: תקשורת חזותית, שנקר
מנחים: נועה שוורץ, אסף קרבס, ד״ר טל ברלי
אברמוב, בת 25, גדלה בנתניה, בת לעולים מקווקז. "הפרויקט שלי הוא על קהילת יהודי ההר בארץ, קהילה המוכרת לרוב כיהודי קווקז", היא מסבירה. "אנחנו מגיעים מאזרבייג׳ן , מדינה ליד הים הכספי. לקהילה שלי מנהגים יחודיים, לבוש מיוחד ואף שפה המכונה ג׳והורי (׳יהודי׳)".
כפרויקט הגמר שלה בנתה אתר דובר ג'הורי, ושמו "דוחטר חונה" - ילדה של בית. "כך פונים לנערות צעירות בג'והורי", היא מסבירה. "עצם העובדה שאנחנו שייכות כל חיינו לבית של מישהו כבר מוטמעת בשפתנו. בהתחלה אנחנו שייכות לבית אבינו ואז לבית בעלינו. באתר רציתי להציג קשיים שעדיין חוות חלק מהנערות הקווקזיות בארץ. קשיים שנובעים מדרישות המסורת, שאותה אנחנו כן רוצות לקיים, מתוך כבוד למשפחה, אך מצד שני אנחנו רוצות להיפתח למודרניות ולהשתחרר מהאזיקים של הדורות הקודמים לנו".
אברמוב יצרה באתר מבנה המדמה בתים הררים בסביבה מבודדת. בכל קומה יש סצנה שעוסקת בחוק כלשהו של הקהילה, שמוצג כדרישה מהמשתמש באתר. עם סיום הסצנה על המשתמש להחליט אם להסכים לדרישה או לא, ואם הוא מסרב הוא מגורש מהבית ויכול לחזור אליו רק לאחר שהוא שומע את דברן של זקנות הכפר.
"המטרה הראשונית של הפרויקט הייתה לחשוף אנשים למנהגי העדה שלנו", מסכמת אברמוב. "בהמשך רציתי להראות את הקשיים, ודרך החוויה בממשק לעביר למשתמש את ההבנה שהוא נמצא בלופ: הוא בכל מקרה צריך להיכנע לקהילה, אם זה להורים או לסבתות שבחוץ. אני אמנם יצאתי מהלופ - עשיתי צבא, למדתי, אני עובדת ועצמאית - אבל רציתי לחשוף את הקושי של נערות אצלנו, בתקווה שאולי גם משתמשים מבין הקהילה שלנו יצליחו להבין אותן יותר".