מאמר "שמות פרטיים מסורתיים בקרב יהודי קווקז"
מבוא
עליית יהודי קווקז לישראל נתפשת כחלק מגל העלייה הגדול של יהודי ברית-המועצות לשעבר. לאמיתו של דבר, יהודי קווקז הם קבוצה בעלת.
מאפיינים ייחודיים, הנבדלת מהותית מעולי חבר המדינות בפרט, ומקבוצות רבות בחברה הישראלית בכלל. ניתוח שמותיהם הפרטיים, על כל מרכיביהם, מחייב היכרות מעמיקה של הקהילה ומאפייניה. אי לכך, מן הראוי להקדיש את חלקו הראשון של המחקר לרקע ההיסטורי, הגיאוגרפי, החברתי, התרבותי והערכי של קהילה זו.
קווקז אינו מדינה, כפי שרבים חושבים בטעות, אלא חבל-ארץ הררי, הגובל בים הכספי, בים השחור, ברוסיה, באיראן ובטורקיה. לא פחות משלושים-ושישה עמים ושפות שונות מכונסים באזור הזה. האזור מחולק כיום בין רוסיה, גיאורגיה (גרוזיה), ארמניה ואזרבייג'ן. הרי הקווקז מפרידים בין אירופה ואסיה, ולכן האזור נחשב אירופי ואסיאתי כאחת.
מקורם של עולי קווקז מקהילות היהודים בצפון ובמזרח הרי הקווקז, ובעיקר ברפובליקות המזרחיות אָזֵרְבָּייגָ'ן, צֶ'צְ'נְיָה, דָגֵסְטָאן וקָבָּרְדִינוֹ-בָּלְקָרְיָה. יהודי ההרים מכנים עצמם ג'וּהוֹר ("יהודים") ואת שפתם ג'וּהוֹרִי (מילולית: "יהודית"). למעשה, זהו תמהיל של עברית, פרסית וארמית, כשהניב משתנה לפי האזור הגיאוגרפי שבו חיו.
הכינוי "יהודי ההרים" (ברוסית: גוֹרְסְקִי יֶברֶאי), ניתן להם במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה, עם כיבושו של חבל-ארץ זה על-ידי האימפריה הרוסית. בישראל הם ידועים בכינוי "קווקזים". כיום ישנם בקווקז עמים שונים הטוענים, כי אבותיהם הם יהודים שאולצו להתאסלם.
יוצאי הקווקז בישראל, המונים כיום כ-120,000 איש, מפוזרים בחמש-עשרה ערים ברחבי הארץ. הם עלו ארצה בשני גלים גדולים, בשנות ה-70 ובשנות ה-90 של המאה הקודמת, בהותירם מאחור 2700 שנות מסורת עתיקה של תרבות, היסטוריה, מדע, כלכלה וממשל.
לפי המסורת, היהודים חיים באזור הקווקז כבר משנת 775 לפני הספירה, עוד מימי שָלְמָנְאֵסֶר מלך אשור. יהודי קווקז הם צאצאיהם של גולי אשור ובבל. הנפוצה שבין הגירסאות טוענת, כי אבותיהם של הקווקזים הוגלו מארץ-ישראל כבר לאחר חורבן בית ראשון. לפי אחת הסברות, הם הגיעו מדרום איראן של היום, כלומר מוצאם העתיק הוא פרסי. בעקבות הרדיפות על-ידי שליטי פרס בין המאות השלישית והשביעית לפני הספירה, הם מצאו מיקלט בהרי הקווקז.
יש הרואים לפחות בחלק מיהודי הקווקז צאצאים של הכּוּזָרִים (שבטי נוודים שהתלכדו לממלכה רבת-עוצמה, ששלטה בחלקים נרחבים ממזרח אסיה בין המאות השביעית והאחת-עשרה), אשר בשלב מסוים קיבלו על עצמם את הדת היהודית. יש הסבורים כי הכוזרים התגיירו בהשפעת הקהילה היהודית. החוקרים אריאל ונועה ישי, זוג נשוי בני העדה הקווקזית, מסרבים לאמץ גירסה זו. לטענתם, העדויות למוצאם הקדום של יהודי הקווקז הן בגדר אגדות, שנוצלו לרעה בעיקר בפירסומים שראו בשעתו אור בברית-המועצות, מתוך מגמה לנתק אותם מכלל ישראל. אריאל הוא חוקר עצמאי ופעיל בעמותת גאולה (מורשת יוצאי קווקז, חקר ותיעוד). נועה, עובדת קול ישראל לשעבר ששידרה בשפת יהודי קווקז, היא (נכון ל-2008) ראש תחום שילוב יוצאי קווקז באגף הרווחה בעיריית חדרה.
הזוג ישי מסתמך על מקורות ארמניים ואָזֵריים, ולפיהם, הקהילה נוסדה רק בסוף המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17, בידי יהודים מצפון פרס שנמלטו מהכובש העותמאני. על כך יעידו גם מצבות בבית-הקברות היהודי באבאסוּבּוּ, יישוב מדרום לעיר דרבנט, ובסביבותיה. היהודים התיישבו שם בשנות ה-80' של המאה השבע-עשרה. על-פי אחת הגירסאות, השם מורכב מהמילים "אבא" ו"סבא", שמות שנשתמרו עד היום במסורת השמות הפרטיים של קהילת דרבנט. אגב, אריאל ישי חקר את השמות של קהילת מזרח קווקז באמצעות מצבות, וכן תיעד את שמות בני הקהילה בשנות ה-70.
בנוסף, היגרו לקווקז גם יהודים מטורקיה, אחרי פרשת שבתאי צבי (משיח-שקר יהודי בן המאה ה-17, יליד איזמיר בטורקיה של היום. מחולל תנועת השבתאות. לאחר שנאסר על-ידי השילטונות, בחר להתאסלם, צעד שהוביל להטלת גזירות על היהודים) וגם יהודים אשר במאות ה-16 וה-17 נרדפו על-ידי המלכים הקנאים של אוסטריה. לפיכך, ניתן להסיק שקהילת קווקז הינה תמהיל של יהודים מן המזרח ומן המערב.
לקריאת המאמר המלא "שמות פרטיים מסורתיים בקרב יהודי קווקז"....לחצו כאן