תושבת היישוב אוחזת שלט בהפגנה נגד המרכז בו זכתה משפחה לא צ'רקסית (צילום: אלי אשכנזי)
אלי אשכנזי
"זרים לא יבנו פה": בכפר כמא דורשים לבטל מכרז של משפחה שאינה צ'רקסית
התושבים זועמים על כך שמשפחה שאינה צ'רקסית זכתה במרכז על אחד הקרקעות. "לא נאפשר למי שאינו צ'רקסי לגורה כאן, הם לא יוכלו להשתלב ביישוב שלנו", אמר תושב המקום. ביישוב מפנים אצבע מאשימה לעבר ראש המועצה. מאות השתתפות במחאה שקטה לביטול המרכז
ביישוב הצ'רקסי כפר כמא שבגליל התחתון סוערות הרוחות בעקבות זכיה של משפחה שאינה צ'רקסית במכרז קרקעות לבנית בתים ביישוב. "לא נאפשר למי שאינו צ'רקסי לגור כאן", הבהיר תושב כפר כמא שביקש לשמור על עילום שם. "צ'רקסי יכול לגור רק בכפר כמא ובריחניה ומצד שני מי שאינו צ'רקסי לא יכול להשתלב ביישוב שלנו. יש לנו תרבות ייחודית משלנו, הכוללת שפה ומנהגים, אנחנו כאן כבר 152 שנה שומרים על כך ומבקשים להמשיך ולשמור על המסגרת המיוחדת שלנו", הבהיר תושב היישוב.
הצ'רקסים הם קהילה קטנה מאוד בישראל שהצליחה לאורך השנים שלא להיטמע מבחינה תרבותית ולשונית בחברה הסובבת אותה. הצ'רקסים מוסלמים על פי דתם ויחד עם זאת לומדים בבתי הספר היהודיים ומשרתים בצבא. בישראל חיים הצ'רקסים בשני ישובים בלבד - בכפר כמא שבגליל התחתון, המונה כ-3,000 תושבים, ובריחניה שבגליל העליון המונה כ-1,200 תושבים. הכפר הוא רשות מקומית וריחניה הוא יישוב במועצה האזורית מרום הגליל.
"למען עתיד ילדנו". תושבי כפר כמא מפגינים נגד המרכז בו זכתה משפחה לא צ'רקסית (צילום: אלי אשכנזי)
לצ'רקסים שפה ייחודית שעליה הם מקפידים לשמור והם חשים זיקה לצ'רקסים אחרים בעולם ושומרים עמם על קשרים. מאז נפילת חומות ברית המועצות ומהפכת המחשוב והרשתות החברתיות, הקשרים בין בני העם הצ'רקסי אף הלכו והתחזקו. בקהילה הצ'רקסית בישראל ישנו בעשרים השנים האחרונות דגש גדול מבעבר על יום הזיכרון לציון השמדת העם הצ'רקסי שחל מדי שנה.
ב-21 במאי 1864 הסתיימה מלחמה שנמשכה 101 שנים וביום זה הכריזה רוסיה על ניצחונה ועל כיבוש הקווקז. במהלך המלחמה נרצחו על פי הערכות כמיליון וחצי צ'רקסים. בעקבות כיבוש הקווקז בידי הרוסים, מרבית הצ'רקסים ששרדו גורשו מאדמתם. לאחר מכן לחמו שמונה שנים בבלקן לצד העותמאנים וב-1870 נשלחו על ידם לארץ ישראל, למשימות שמירה על גבולות האימפריה.
כיום חיים ברחבי העולם כ-6.2 מיליון צ'רקסים, מקצתם בשלוש אוטונומיות בקווקז ומרביתם בעשרות מדינות ברחבי העולם. בקהילה הצ'רקסית נאמנים מאוד למורשת, לתרבות ולשפה, אותה לומדים הילדים בבית הספר היסודי בכפר.
"מחוץ לכפר אנחנו כמו דג מחוץ למים"
החברה הצ'רקסית הקטנה בישראל חיה, אם כן, במתח מתמיד שנע בין שתי מגמות מנוגדות - הסתגרות והתבדלות מצד אחד, והשתלבות מצד שני. המציאות הכלכלית והתעסוקתית מחייבת יציאה מהכפר, לימודים גבוהים והשתלבות בשוק העבודה. כדי לשרוד כלכלית שני הכפרים אף פתחו את שעריהם ומציעים מגוון רחב של ענפי שירותים ומסחר לתושבי הסביבה ולתיירים מזדמנים.
מנגד הצ'רקסים קנאים לזהותם הייחודית. "מחוץ לכפר אנחנו כמו דג מחוץ למים", אמר תושב נוסף שאף הוא ביקש לא להזדהות בכתבה בשמו. "רק כאן אנחנו יכולים לשמור על הזהות ועל הצביון שלנו. אין לנו יישוב אחר אליו אנחנו יכולים ללכת. אנחנו יושבים כאן כבר יותר מ-150 שנה כקבוצה מאוגדת ששומרת על היחוד שלה, אין הצדקה לפגוע ביחוד הזה".
תושבי כפר כמא אוחזים את דגל העם הצ'רקסי ומפגינים נגד המרכז על הקרקע (צילום: אלי אשכנזי)
ביישוב מפנים אצבע מאשימה לעבר ראש המועצה שלא התערב במכרז. ראש המועצה, זכריה נאבסו, פרסם היום הודעה לתושבים שבה כתב כי פנה לקרובי המשפחה שזכתה במכרז והסביר להם כי "יש לגלות אחריות ולמנוע מזרים לבנות בחלקות המיועדות לבני היישוב". הוא התחייב כי "זרים לא יבנו ביישוב". בכפר מקווים כי המתח נוכח המכרז יעיב על האוירה המיוחדת השוררת בו. אתמול התפנו לרגע מהמחלוקות וערכו קבלת פנים ללהקת ריקודים שהגיעה במיוחד מהמולדת בקווקז כדי להשתתף בסוף השבוע בפסטיבל הצ'רקסי שנערך מדי שנה ביישוב.
הערב נערכה הפגנה ברוח כפר כמא, כלומר בשקט ובלי קריאות. מאות תושבים הגיעו להפגנה לביטול המרכז בו זכתה המשפחה שאינה צ'רקסית. המפגינים אחזו בדגלי העם הצ'רקסי ובשלטים עליהם רשום: "למען עתיד ילדנו ו"תנו לשמור על כפר כמא צ'רקסית".